Tag - IREBCA

סקר קרקע, זיהום קרקעות והנחיות חדשות

מאת עפרי טלסניק, מנהלת פרויקטים בבניה ירוקה ביוזמות למען הסביבה

מנהלי פרויקטים מקדישים חודשים על מנת להתכונן לביצוע של פרויקט בנייה, תיאום לוחות זמנים, הזמנת חומרים, הצבת מיכון כבד וחדשני על מנת להגיע לביצוע האיכותי ביותר בזמן הקצר ביותר. אחד "הסיוטים" של מנהלי פרויקטים ויזמים הוא הפסקת עבודה מסיבות כלשהן כמו זיהום קרקע העלול לגרור לקנסות, מטרדים סביבתיים, הליכים משפטיים ובזבוז זמן עבודה רב. במקרים רבים, ניתן להימנע מעצירת עבודה פתאומית כזו בעזרת תכנון מראש וצפיית תהליכים עתידיים.

הימצאות זיהומים בתת הקרקע יכולה להוביל לזיהום מי התהום ואקוויפרים חשובים כמו גם להימצאות גזי קרקע מזיקים לנוכחים ו/או לסביבה. קרקע מזוהמת מסוכנת למגע אדם, לחי ולצומח ומהווה פגיעה משמעותית למערכת האקולוגית המקומית וגם הרחבה. המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות הגבירו בשנים האחרונות את האכיפה וההנחיות בדבר בדיקת קרקעות לזיהום ומניעת זיהום קרקע.

שלבי סקירה וטיפול באתר חשוד בזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע

חברת יוזמות למען הסביבה מלווה פרויקטים ועסקים שונים הנדרשים לסקירת קרקע כלשהי מסיבות שונות בכל התהליך הנדרש ע"י המשרד להגנת הסביבה.  התהליך שמוצג להלן הינו התהליך הנדרש עפ"י ההנחיות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2015.

בסוף כל שלב נדרש אישור המשרד להגנת הסביבה והחלטתו להמשך התהליך:

  1. הוצאת מסמך (NFA – No Further Action) המאשר כי לא נדרשת פעילות נוספת
  2. מעבר לשלב הבא על פי המלצות השלב הקודם
שלבי סקירה וטיפול באתר חשוד בזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע

שלב 1 (Phase 1) - סקר קרקע היסטורי

איסוף נתונים אודות שימושי קרקע של האתר בהווה ובעבר במטרה לזהות גורמים אפשריים לזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע. נעשה שימוש בתצלומי אוויר היסטוריים, ארכיונים של עיריות,  תיקי מפעל, רישוי עסקים ומסמכים רלוונטיים אחרים המציגים תיעוד של החומרים בהם נעשה שימוש באתר ואופי הפעילות. על סמך הנתונים ההיסטוריים קובעים האם יש צורך בהמשך חקירה של הקרקע בהתאם לעקרונות ה(CSM – Conceptual Site Model). מתודולוגיית הCSM היא שיטה לבחינת השפעת נתוני האתר המנסה להתחקות אחר דרכי ההסעה והחשיפה של מזהמים פוטנציאלים ולעריך את הסיכון שהם עלולים להוות. במידה ונמצא חשש להימצאות זיהום קרקע, גז קרקע או מי תהום תוצג תכנית לחקירת הקרקע.

שלב 2 - סקר קרקע, גז קרקע ומים

סקר למיפוי הזיהומים אשר עלה לגביהם חשד במהלך הסקר ההיסטורי לזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע. הסקר נעשה ע"י לקיחת דיגום רלוונטי בשיטות מאושרות ע"י המשרד להגנת הסביבה. הCSM יעודכן בהתאם לתוצאות הדיגום לקביעת המשך הפעילות ובמידת הצורך יורחב סקר חקירת הקרקע הפיזית. באופן עקרוני, נדרש לטפל במזהם במידה והוא חורג מערכיי הסף הראשוניים שפרסם המשרד להגנת הסביבה (2004).

שלב 3 - סקר סיכונים (אופציונאלי)

ניתן להעמיק את ערכיי היעד לטיפול בקרקע מעבר לערכיי הסף באופן פרטני בהתאם לאתר עצמו, המזהמים הפוטנציאלים, דרכיי החשיפה וסיכונים לבריאות הציבור ו/או הסביבה. סקר זה נעשה בעזרת מודלים להערכת סיכונים ובהתאם להוראות מסמך RIBCA. ראוי לציין כי בהתאם לאתר המסוים, ייתכן כי ערכיי היעד יעלו או ירדו ביחס לערכיי הסף של המשרד להגנת הסביבה.

שלב 4 - פעולות מניעה והפחתת סיכון

בהתאם לסוג ורמות הזיהום שנמצא בבדיקה ומגבלות האתר, תוחלט אסטרטגיה לטיפול או ניהול הסיכון. הטיפול בקרקע יכול להיות באמצעים כימיים, פיזיים או ביולוגים, באתר עצמו או באתר ייעודי לטיפול בחומרים מסוכנים המאושר ע"י המשרד להגנת הסביבה לקרקע מזוהמת. אופן פינוי קרקע ייעשה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לחפירה, דיגום ערימות ודיגום מוודא. במידה ולא ניתן לטפל בזיהום ניתן לנקוט באמצעים שונים של מיגון אשר חוסמים את מעבר הזיהום אל הגורמים העלולים להינזק ממנו.

שלב 5 - סיום פעילות מניעה והפחתת סיכון

לאחר הגעה לערכיי היעד שהוגדרו, ייבדק אם נדרש המשך פעילות, דיגום מוודא, ניטור או בדיקות תקופתיות כלשהן ויינתן אישור ע"י המשרד להגנת הסביבה על סיום פעילות.

מי מחויב לסקר קרקע היסטורי?

  1. קבוצות מיקוד- המשרד להגנת הסביבה מחלק את סוגי הפעילויות לרמות סיכון שונות לזיהום קרקע ומחייב בסקר קרקע היסטורי עפ"י רמת הסיכון:
    1. מעגל 1 – עוסק בפעילות מזהמת בסיכון: סבירות גבוהה לנוכחות מזהמים בקרקע הגורמים לזיהום, מחויב בסקר קרקע היסטורי לרישיון עסק. פעילות לדוגמא: זיקוק גז ודלק, עיבוד מתכות ברזיליות, ייצור דשנים מבוססי זרחן, פסולת מסוכנת, תחנות תדלוק שהוקמו לפני 1997, ייצור פחם.
    2. מעגל 2 – עוסק בפעילות מזהמת: הסבירות למציאת מזהמים בקרקע הגורמים לסיכון היא נכרת. מחויב בסקר קרקע היסטורי בסגירת העסק. פעילות לדוגמא: תחנות תדלוק שהוקמו אחריי 1997, מכבסות לניקויי יבש, אחסון זמני של פסולת מסוכנת.
    3. מעגל 3 – עוסק בחומר מזהם – הנחיות למניעת זיהום קרקע במסגרת היתר רעלים. אין דרישה מחייבת לסקר קרקע היסטורי.
  2. תכנית אב לקרקעות מזוהמות גוש דן- אתר הנמצא בתהליך תכנון ובניה בגוש דן יידרש למיגון מבנים לגזי קרקע, בדיקת גזי קרקע או התייעצות הנושא גזי קרקע בהתאם למיקומו בתשריט המתווה לטיפול בזיהום קרקע וגזי קרקע במסגרת הליכי תכנון ובניה (דצמבר 2009).
  3. דרישות ועדה מקומית או מחוזית- הועדות רשאיות לדרוש ביצוע סקירה במסגרת תהליך תכנון ובניה בהתאם להחלטתם.
  4. דרישת המשרד להגנת הסביבה- המשרד להגנת הסביבה רשאי לדרוש סקירת קרקע למזהמים בהתאם למידע הקיים אצלו וחשש לסיכון הציבור ו/או הסביבה.

תהליך הסקירה והטיפול בקרקע בפורטל שנקר בקו האדום של הרכבת הקלה בפתח תקווה

פורטל שנקר של הקו האדום של הרכבת הקלה ממוקם על ציר רחוב ז'בוטינסקי בין רחוב שנקר לצומת גהה. האתר ממוקם על כביש ראשי ובאזורו פועלים מוסכי רכב אשר היוו את הגורמים המרכזיים לחשש לזיהום קרקע.

בהתאם לסקר היסטורי שבוצע במקום ותכנית דיגום לקרקע, גז קרקע ומי תהום, בוצע סקר ראשוני. הסקר חקר את הימצאות חומרים אורגניים שמקורם בדלקים, מתכות ושמנים בקרקע, במי התהום ובגז הקרקע. הסקר הנרחב כלל 19 קידוחים לדיגום קרקע, 3 קידוחים לדיגום גז קרקע ו-2 קידוחים לדיגום מי תהום. ממצאי השדה ותוצאות האנליזות הראו קיום 3 מוקדי זיהום של פחמימנים שמקורם בדלקים (TPH) ולא נצפו חריגות בערכיי מי התהום וגזי הקרקע.

לאחר הסקר הראשוני, נערכו 2 סקרים משלימים נוספים אשר כללו 28 ו-11 קידוחי דיגום נוספים אשר תרמו להגדרה אנכית ואופקית של מוקדי הזיהום אשר אינו עולה על 500 מ"ג לק"ג חומר יבש TPH. משקל הקרקע הכולל אשר פונתה ותפונה החוצה אל אתר לטיפול בקרקע מזוהמת בTPH מתחת לערך של 500 מ"ג לק"ג חומר יבש הינו כ4000 טון.

תהליך סקירת הקרקע נמשך במקביל לעבודות החפירה והדיפון באתר הכוללות קירות כלונסאות וקירות סלאריים באורך של כ-600 מ' במרחב קטן ושטח התארגנות קטן. המיכון הכבד באתר כמו גם לוחות הזמנים הצפופים דרשו עבודה בתיאום מדויק עם צוות הפרויקט כמו גם הגדרה ופינוי קרקע חשודה לזיהום טרם סיום הסקירה, בהתאם לבקשות מיוחדות ונהלים של המשרד להגנת הסביבה על מנת לא לעכב את התקדמות הביצוע.

קישורים רלוונטיים: