תקנים ותקנות בבנייה ירוקה ובידוד תרמי בישראל – סקירה ועדכונים

מאת עומר רז, מהנדס סביבה, מומחה בתחום הבניה הירוקה והאנרגיות המתחדשות ביוזמות למען הסביבה.

בנייה ירוקה הינה בנייה נכונה. בנייה ירוקה משלבת התחשבות בסביבה וצמצום צריכת משאבים עם נוחות ונגישות למשתמש בבניין ולדייר. רבים מהאדריכלים יאמרו שאין מדובר בחידוש של השנים האחרונות אלא בפרקטיקה תכנונית שכבר שנים נוהגים אדריכלים ומתכנני ערים להתייחס אליה. בפועל, רבים מהבניינים בישראל אינם ירוקים במובנים המוגדרים כיום כ"בנייה ירוקה".

לדוגמא, ניקח את השימוש בקירות מסך גדולים בבנייני משרדים שהינו פופולארי בישראל. אם קיר המסך שרובו ככולו זכוכית לא מבוצע עם זכוכית מבודדת ומסננת קרינה, ולא נעשה תכנון המתחשב בהפניית החזית, בכיוון השמש ובאקלים המקומי, זו היא פרקטיקה בלתי- ירוקה בעליל. חום העובר מן החוץ דרך הזכוכית הדקה, בצורה של קרינת שמש ישירה ובצורה של מעבר חום בהולכה – אוויר חם מן החוץ מחמם את הזכוכית אשר מחממת את האוויר הממוזג שבפנים, גורם לחוסר נוחות לשוהים בקרבת החלונות וגם מעמיס על מערכת המיזוג וכך – מגדיל את צריכת החשמל של הבניין בעשרות אחוזים ללא צורך.

לאור תנופת הבנייה בישראל בשנים הקרובות, אשר אמורה להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור ועוד שטחי מסחר, משרדים ותעשייה רבים בארץ, ולאור הצטמצמות עתודות הקרקע, יכולותיה המוגבלות של רשת החשמל לספק את הביקוש הגובר הנובע ברובו מבזבוז, ולאור משבר המים הארוך שבו נמצאת המדינה בעשור האחרון (תעשיית ההתפלה הצליחה לפתור את משבר המים חלקית ע"י שימוש רב בחשמל). לאור כל אלו בנייה הירוקה הולכת ונכנסת כמחייבת בתקנים מיוחדים.

במדינת ישראל כיום מספר תקנים, חלקם מחייבים וחלקם אינם מחייבים (או שעדיין אינם מחייבים אך מיועדים להיות מחייבים) הנוגעים לבנייה ירוקה. במאמר זה אציג תמונת מצב עדכנית של התקינה בנושא זה ובמיוחד אדגיש עדכונים שנכנסו לתוקף בחודשים האחרונים.

בעיה נוספת אשר נתקלים בה באופן קבוע במבנים בישראל הינו בידוד הממ"ד. הממ"ד בהגדרתו בנוי קירות בטון בעובי 30 ס"מ. אע"פ שהקיר עבה יותר, הבטון כאמור הינו חומר גרוע לבידוד, ולכן יש צורך להוסיף עליו בידוד. בדרך כלל מקובל להשתמש ב"טיח תרמי", טיח מיוחד המכיל קלקר אשר מוסף לקיר מבפנים.

תקן 1045 קובע את ערך ההתנגדות למעבר חום המינימלי הנדרש של חלקי המבנה השונים: קירות חוץ, חלונות, תקרות ורצפות, וגם קירות פנים בין חללים ממוזגים לכאלה שאינם ממוזגים – כמו למשל קיר אשר מפריד בין דירה לחדר מדרגות.

התקן מחולק לפי ארבעה אזורי אקלים בישראל אשר מיוצגים ע"י הערים הבאות: תל אביב – למישור החוף, ירושלים – לשדרת ההר, באר שבע – לאקלים חצי מדברי ואילת – אקלים מדברי קיצוני. ערכי ההתנגדות למעבר חום נדרשים להיות גבוהים יותר ככל שהאקלים קיצוני יותר.

בגיליון תיקון 2 לתקן 1045 אשר פורסם ביולי 2014 ניתנה הקלה לבניינים גבוהים ורבי קומות באזורי אקלים א' וב' (מישור החוף והשפלה) לבידוד חלקי בניין הבנויים בטון. ההקלה איפשרה לבודד אזורים אלו בבניין (כמו למשל הממ"ד) בבידוד פנימי ולא חייבה לעמוד בערכים המפורטים בתקן לקיר חוץ. הקלה זו ניתנה לשנה ופגה ביולי 2015. כיום לא פורסמה הארכה להקלה זו (ישנה הערכה בתחום שהארכה כזו תתפרסם בעתיד), ולכן מבנים המתוכננים בימים אלו מחוייבים לבידוד מלא, כולל בממ"ד ובשאר חלקים מבוטנים.

בגיליון תיקון 3 לתקן 1045 אשר פורסם בפברואר 2015 הוחלפה הדרישה לערך מקסימלי של ההעברות התרמית הנפחית של דירה (מסומן כערך G בתקן). ערך זה הינו ערך מספרי שמשכלל את איבודי החום \ קור בדירה דרך המעטפת, החל מפברואר 2015 הוחלף ערך זה בערך הפסדים ליחידת שטח רצפה (מסומן כערך H), אשר נלקח מתקן 5280 שמיועד להפוך למחייב ולהחליף את תקן 1045 והוא מפורט בהמשך.

.

תקן 5281, תקן סמי וולנטרי, יעודי לבנייה ירוקה אשר מבוסס על תקנים בינלאומיים שונים. תקן זה נוגע במכלול של נושאים, ועובד על עקרון "קטיף דובדבנים" (Cherry Picking). מתוך סעיפים רבים אשר מסודרים ב-8 פרקים, כגון: אנרגיה, קרקע, מים, חומרי בנייה, ניהול סביבתי של אתר בנייה וכו', ישנם מספר מצומצם של סעיפי חובה, אך בעיקר צריך היזם לבחור סעיפים אשר בהם הוא מעוניין שהמבנה יעמוד. מספר הנקודות המינימלי לקבלת התקן הינו 55, המזכה ב"כוכב אחד". מענה על מספר רב יותר של סעיפים מזכה ביותר נקודות ומאפשרת למבנה לקבל שני כוכבים ויותר.

בפרק המים דירוג גבוה מתקבל, למשל, על התקנת חסכמים בברזים ובמקלחות ועל גינון של צמחים מקומיים הדורשים מעט מים. פרק החומרים מפרט נקודות על פי קטגוריות כגון: חומרי בנייה בעלי תו תקן ירוק, חומרים מקומיים וחומרים ממוחזרים. פרק הקרקע נוגע בין השאר, בשימור של קרקע מקומית וגם בצפיפות הבנייה – בניה ירוקה היא בנייה צפופה. בסעיף התחבורה ישנו תעדוף לתשתיות לרוכבי אופניים, מחללים לאחסון האופניים ועד לשבילים יעודיים. מגוון הסעיפים בתקן הוא גדול, וכאמור התקן מתעדכן תדיר ועובר ריוויזיות. בחברת יוזמות למען הסביבה אנו מלווים יזמים ואדריכלים בשלב התכנון לעמידה בתקן 5281 בהוצאות מינימליות ועם תפוקה מקסימלית – ליזם ולדייר. אנו מלווים גם את תהליך הבדיקה שמבצע מכון התעדה חיצוני בשלב הבנייה ועם סיום הבנייה.

.

השינוי הגדול הבא בתחום התקינה לבנייה ירוקה יהיה כאשר תקן 5280 יכנס לתוקף ויהפוך למחייב ברמה ארצית, מהלך שצפוי להתקיים בשנה – שנתיים הקרובות.

תקן 5280 מאגד ומחדש את דרישות הצמצום באנרגיה למבנים וכולל 4 חלקים הדנים במעטפת המבנה, מערכות התאורה, מערכות האקלום והמערכות האלקטרו מכאניות במבנה. בחלק הדן במעטפת המבנה, דרישות הבידוד הינם לפי תקן 1045 המעודכן, דרישות האיטום לפי תקן 1068 שאינו מפורט כאן, וישנה הגבלה על שטח מקסימלי לזיגוג לפי שטח הרצפה – למניעת חימום יתר של מבנים.

כדי לעבור תקן זה נדרש לחשב על בסיס נתוני המבנה מספר ערכים וישנן שתי דרכים כלליות: מרשמית ותפקודית. בשיטה המרשמית ידרשו חישובים, ביניהם חישוב ערך H: הפסדים ליחידת שטח רצפה. ערך זה מחשב את כמות החום \ קור שמאבד הבניין אל החוץ ביחס לגודל שטח רצפה ובתקן מוגדר ערך מקסימלי. בשיטה התפקודית, נעשה חישוב החיסכון באנרגיה לפי התכנון ביחס לצריכת אנרגיה של בניין ייחוס סטנדרטי תחת תנאים דומים. כבר כיום – התיקון לת"י 5281 מפנה ישירות לחלק 3 של ת"י 5280 בנושא מערכות מיזוג אוויר אשר מאמץ תקינה אמריקאית בנושא.

חברת יוזמות למען הסביבה נמצאת בקשר עם כל גורמי התכנון והתקינה בישראל, מובילה ומייעצת לשינויים וריווזיות הנדרשים בתקנים. כך אנו עובדים עם יזמים, קבלנים ואדריכלים – מהגדולים במשק ועד לקוחות פרטיים – ומלווים אותם בתהליכי התכנון והביקורת החדשים הנדרשים בשנים האחרונות.