בלוג

תכנון מקיים לתעשייה ביוזמות- 2017

אזור תעשייה ספירים- אזור תעשיה בר קיימא משותף ליישובים שער הנגב ושדרות.
"אזור תעשיה ספירים בשער הנגב", הנו אזור תעשיה מקיים מדגים של משרד הכלכלה. האזור מתוכנן על שטח של כ-630 דונם, והוא מהווה הרחבה לאזור תעשיה קיים, של כ-300 דונם.
האזור מיישם לפי התכנית המוצעת, עקרונות של קיימות שעדיין אינם מיושמים באופן סדיר באזורי תעשיה, כמו : מרכז אנרגיה מרכזי שמיצר אנרגיה בקוגנרציה על גז טבעי , מרכז קרור מרכזי שמשולב במרכז האנרגיה, מרכז לטיפול בשפכים עם אפשרות למיחזור מים מושבים לגינות, הקמת מרכז תחבורה עם מערך הסעות לרכבת, שילוב בניה ירוקה ומרכיבי "עיר חכמה" בתכנון, הכנת תכנית מקיימת לכל מפעל כולל הפחתת פליטות לסביבה, בכל הנושאים, וכן שקום סביבתי מסיבי של בריכות תמלחת ישנות שיהפכו לפארק תעשיה פורח.
כמו כן שלוב אזור התעשיה בקריה האקדמית "ספיר".
יוזמות למען הסביבה מובליה בפרויקט זה את התכנון הסביבתי, תוך הטמעת הרעיונות האלו בתכנית התב"ע, בתקנון התב"ע, בשיקום הבריכות, ובהמשך בליווי ההקמה והיישומים.

תכנון מקיים לנהול נכון של משק האנרגיה- תחנות כוח קטנות קוגנרטיביות.
מערך התחנות כוח הקטנות הקוגנרטיביות בארץ נמצא בתהליך פיתוח מרשים, כחלק מתהליך עולמי, וייושם בקרוב עם השלמת הליך האישורים למכסות ותעריפים ברשות למשק החשמל.
תחנת כוח עצמית קטנה, מוסקת בגז טבעי, במחזור משולב או במחזור פשוט ובקוגנרציה שתספק חשמל, קיטור ומים קרים במערכת החלפת חום לקור, למפעלים, כאשר עודפי החשמל, אם וככל ויהיו ימכרו למערכת החשמל הארצית, היא הפתרון הזול ביותר שקיים במערך האנרגיה במדינה.
התחנות מתמקמות בתוך או צמוד למפעלים צורכי האנרגיה, חוסכות מקום וחוסכות עלויות והפסדים, בנוסף חוסכות הולכת אנרגיה כאשר הן מתחברות לקוי החשמל המקומיים בלי צורך בהשנאה.
הנצילות הכוללת הכולל היא גדולה מאוד, במחזור משולב נצילות תחנת הכוח הכוללת הינה 52.3% ובחלופת מנוע גז, נצילות תחנת הכוח הכוללת הינה 67.5% . (זאת כאשר הנציליוות בתחנות מקבילות של חברת החשמל הן בין 35%-45)
ההשפעות הסביבתיות שלך התחנות האלו קטנות ,הן עומדות בתקנים מחמירים של פליטות, אינן פולטות שפכים, אינן מחזיקות בחומרים מסוכנים, מבוססות מערכות מבודדות רעש ואינם מזהמות מים וקרקע.
התחנות מצמצמות פליטות גז חממה, עד כדי 30% -55 בפליטות פחמן דו חמצני, חוסכות בצריכת חשמל ע"י המפעלים עקב אספקת מי קירור למפעלים ע"י התחנה, חוסכות בצריכת גז טבעי במפעלים עקב אספקת קיטור למפעלים, חוסכות בפליטות מהתחנות ברשת החשמל מהייצור של התחנה וחוסכות בהפסדי הולכת החשמל המסופק למפעלים עקב ייצור בתחנה בסמוך לצרכנים והולכה קצרה.
חברת "יוזמות סביבה" מקדמת מספר רב של תחנות כאלו, מסייעת להכנת מערך חישובי הפליטות כולל לאויר, פליטות רעש , מכינה תסקירי סביבה, ומאשרת תב"עות לשינוי יעוד . לאחר מכן מלווה את התכנון המפורט, מכינה מסמכים סביבתיים נילווים לשלב ההקמה כולל בקשות להיתרי פליטה והשלמות נדרשות לנושאי רעש , שפכים, קרינה, תיקי מפעל לחומרים מסוכנים , עד לקבלת היתר ההפעלה.

בסיס חכם- בניה חכמה ומקיימת בצה"ל

מהו בסיס חכם:
ייחודו של הצבא הוא שהוא המתכנן, המבצע ולבסוף גם המשתמש הסופי במתקניו. כלומר, הצבא מתכנן ובונה מבנים לעצמו ועל כן בעל פוטנציאל גדול יותר לחשוב לטווח רחוק וליהנות מתכנון וביצוע נכונים, חכמים וחסכוניים.
כידוע הצבא, על כלל ענפיו, מתפעל מתחמים גדולים בכל רחבי הארץ בהם משרתים, עובדים וחיים אלפי אנשים. לכן, האתגר של תכנון בסיסים חכמים משמעותי ומורכב.
תפיסת הבסיס החכם עיקרה ראייה אופטימלית של ההיבטים השונים בבסיס ויצירת "סינרגיות " ביניהם, כך שמערכת אחת תשלים עבודתה של מערכת אחרת.
באמצעות הטכנולוגיות השונות, תרד צריכת האנרגיה החיצונית למינימום האפשרי, יופחת העומס על מערכות הטיפול בשפכים, יצטמצמו כמויות הפסולת המפונות מהבסיס ובקצה תצטמצם טביעת הרגל האקולוגית של הבסיס תוך כדי חסכון כלכלי לאורך זמן.
חשוב לומר כי על אף התכנון המורכב והטכנולוגיות היקרות, על פי חישובי תועלת, ישנו צפי להחזר ההשקעה בטווח הקצר.
איך מתכננים בסיס חכם:
בראשית העבודה עלינו לאסוף מידע שימושי, זאת על מנת לאפיין את האסטרטגיה הנכונה לבסיס. נאסוף מידע על אורח החיים במחנה, מיקומו הגיאוגרפי, אפיון השימושים הצבאיים שבו ועוד. לאחר איסוף הנתונים נבחנות חלופות שונות על יתרונותיהן וחסרונותיהן. לבסוף נדרשת כמובן מחשבה יצירתית בשביל להגיע לפתרונות מיטביים.
למשל, באחד הבסיסים שאותם תכננו הוצע שימוש בפסולת המיוצרת בבסיס להפקת אנרגיה מתחדשת, זאת באמצעות תהליך גזי פיקציה – תהליך תרמי המייצר אנרגיה מפסולת. בעזרת תהליך זה נביא לחסכון כספי בצריכת האנרגיה ולצמצום כמויות הפסולת המיוצרות במחנה.
דוגמא נוספת ליישום של חסכון אנרגטי היא באמצעות התקנת תאים פוטו-וולטאים (PV) ברחבי הבסיס, זאת בכדי לייצר אנרגיה מתחדשת מהשמש. בזכות כמות השטחים הגדולה, ניתן ליישם את המערכת במקומות שונים בבסיס תחת אותו מפעיל ולהביא ליעילות גדולה יותר. בתוך כך, במחנות שתכננו הצענו גם לשלב אלמנטים ליצירת צל. על האלמנטים האלו יותקנו התאים הפוטו-וולטאים אשר יעניקו צל לשוהים בבסיס במקביל להשגת החיסכון באנרגיה. כך הצלחנו לייעל שני תהליכים באמצעות תכנון מיטבי.
בעיה נוספת שנדרשנו אליה בבסיס החכם היא מערכת המים. איך ניקח את כמויות המים המשומשים הגדולות ונעשה בהן שימוש נוסף?
בעיר הבה"דים-אחד הפרויקטים הגדולים במזרח התיכון, בהתאם להצעתנו הוקם מתקן לטיפול וטיהור שפכים מתקדם לכ-1000 מ"ק ביום. נוסף לאותו מט"ש שהוקם במחנה הצענו להשקיע במערכת צינורות כפולה שמאפשרת להשתמש במים האפורים המיוצרים בבסיס לצרכי השקיה, כיבוי אש והדחת אסלות.
יוזמות למען הסביבה גאה לקחת חלק בהצעדת בסיסי צה"ל לתפיסה פורצת דרך סביבתית, כלכלית וחברתית, אשר מנעימה את שירותם של חיילי צה"ל תוך כדי חיסכון לצבא ולמדינה.

הערות:
1. תהליך הגזיפיקציה הוא תהליך תרמוכימי, בו מופעלים על חומר מוצק לחצים גבוהים, בטמפרטורות גבוהות. התוצר הוא גז דלק.
2. פוטו-וולטאים- התקן סולארי להפקה ישירה של אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית( אור) מן השמש.
3.טיהור שפכים- הוא תהליך של הוצאת חומרים מזהמים, כימקלים וחיידקים, המסוכנים לבני אדם, ממי הביוב באמצעות תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים.

שכונה 360 – כלי מדידה לשכונות בנות קיימא

"שכונה 360 – מדדים לתכנון ופיתוח סביבות מגורים", הינו כלי עבודה תכנוני ויישומי שפותח ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון . כלי זה הינו כלי מדידה, המיועד לכל פרוייקט של בנייה למגורים בישראל, אשר מטרתו לקדם את התכנון, הפיתוח והבינוי של שכונות איכותיות, בריאות ומשגשגות לאורך זמן.
זאת, על ידי הטמעת עקרונות פיתוח בר קיימא בתכנון שכונות מגורים. הכלי קובע קריטריונים להערכה ואמות מידה לאיכות התהליך התכנוני, לשילוב שיקולים סביבתיים בתכנון ובביצוע, ולקידום עירוניות במרחב השכונתי. כלי זה כולל מערכת מדדי איכות חדשניים שפותחו בשיתוף עם מומחים ויועצים רבים מישראל ומהעולם בנושאים רב-תחומיים.

למה צריך שכונה 360
מרבית השכונות החדשות הנבנות בימים אלו, הן תוצר של תפיסה תכנונית פרברית שרווחה מזה כמה עשורים בעולם המערבי – שכונות לינה ללא שימושים מעורבים (מסחר, תעסוקה ופנאי). שכונות אלה לרוב מנותקות מהעיר בה נבנו, מחייבות שימוש ברכב פרטי, מקשות על פיתוחה של תחבורה ציבורית ברמת שירות גבוהה, והרחובות בהן אינם מעודדים הליכתיות. כתוצאה, שכונות אלה בזבזניות במשאבים, הומוגניות ואינן מסוגלות לספק שירותים ברמה נאותה לתושביהן. שכונה 360 מורכב משלושה פרקים: 'תשתית ובינוי', 'מרחב טבעי וציבורי' ו'שימוש יעיל במשאבים'. כל פרק מחולק לנושאים המתייחסים להיבטים שונים של תכנון מרחבי בר קיימא בסביבת המגורים. עבור כל נושא נכתבו דרישות בהן יש לעמוד וצוין התיעוד הנדרש לצורך הוכחת העמידה בדרישה. עמידה בדרישה מאפשרת לצבור ניקוד, כאשר סך הניקוד הנצבר משוקלל לכדי ציון ודירוג עבור הפרויקט כולו. השימוש בכלי זה יסייע לפתח את המרחב הבנוי בישראל תוך שימור ושיקום המרחב הפתוח והטבעי, צמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנלוות לתהליך הבנייה והפיתוח, ושיפור איכותו של המרחב הבנוי תוך עידוד חיי קהילה שכונתיים. פרויקט בנייה אשר יוסמך על בסיס הכלי יזכה באסמכתא מצד גוף שלישי מקצועי )המועצה הישראלית לבנייה ירוקה(. לצד ההכרה, יזכה הפרויקט בדירוג מידת הקיימות בהתאם לסך הנקודות שהשיג. מטרת הדירוג הינה לעודד מצוינות ולקדם את השוק ליישום עקרונות פיתוח בר קיימא במרחב הבנוי.

פרוייקטים של יוזמות עם שכונה 360
חברת יוזמות חרטה על דגלה להשתמש בכלים התכנוניים החדשניים ביותר הקיימים במשק ועל כן ממליצה ללקוחותיה על שכונה 360. מבין הפרוייקטים המגוונים אותה מלווה החברה, ניתן למנות מספר פרוייקטים חדשניים שאימצו את השימוש בכלי: שכונות המגורים בשדרות פלח 11, באילת פלח 1 ובאילת פלח 2.

הערות :

1. http://www.nd360.org
2. המועצה הישראלית לבניה ירוקה הינה הגוף פורץ הדרך בקידום תחום הבנייה הירוקה בישראל. משרד הבינוי והשיכון הינו שותף אסטרטגי הממונה על ייזום וביצוע מדיניות הממשלה בתחומי השיכון והבנייה למגורים, בעל הנסיון הביצועי.

"פרוגרמות והשטח הציבורי הבנוי והפתוח" מאת פביו שיינקמן

.

ריבוי טבעי, הידלדלות רזרבות הקרקע, ותמריצים כלכליים-חברתיים האיצו בעשור האחרון את תנופת פיתוח הבנייה עד לכדי לכאורה רוויה. פיתוח זה, כמו גם בעשורים שקדמו לו, לווה בפרפור מואץ – של מגורים ושל מסחר – תוך היחלשות מרכזי הערים הוותיקים. למרות זאת, מרכזים אלו עדיין מהווים מוקדים עירוניים. כתוצאה מכך ניתן לראות תהליכים של התחדשות עירונית, בין אם בעיבוי לפי תמ"א 35 או בפינוי-בינוי.

 

רבות דובר על היתרונות של פיתוח הבנייה בלב יישובים קיימים, מהבולטים בהן: חסכון בהון ציבורי כתוצאה מהתבססות על תשתיות קיימות; שמירה על השטחים הפתוחים; שימור סף הכניסה לקיומן של מגוון פעילויות כלכליות, קהילתיות ועירוניות (מוסדות חינוך, דת ורווחה, תחבורה ציבורית).

 

יחד עם זאת, ההתחדשות העירונית כרוכה במורכבות תכנונית רבה. בעוד המודל התכנוני של הקמת יישוב חדש או שכונה חדשה יכול להיות במידה רבה שכפול של פרויקט קודם, בהתחדשות עירונית נדרשת התאמה של המודל התכנוני למיקום הספציפי בו הוא מתקיים. זאת מפני שבהתחדשות עירונית מתווספת אוכלוסייה חדשה ואוכלוסייה קיימת. לפיכך, קיים הכרח לנתח את המצב הקיים, לרבות המבנה הדמוגרפי וצרכי הציבור אשר לטובתן מוקצות באזור המיועד להתחדשות הקרקעות (שטחי בינוי ציבוריים; שטחים ציבוריים פתוחים).

 

על מנת שפרויקטים של התחדשות עירונית יותאמו לצרכי הציבור, היזמים נדרשים להציג לרשויות פרוגרמה המנתחת את המצב הקיים באזור המיועד להתחדשות, וכיצד במסגרת התכנון, אשר כרוך בתוספת אוכלוסייה, ניתן מענה לצרכי האוכלוסייה הקיימת והחדשה יחד. זאת ועוד, מאחר והתחדשות עירונית מתקיימת על-פי רוב באזורים שהינם גם מרכזים גיאוגרפיים של העיר, שטחי הציבור שבהם עשויים לשמש ולשרת גם את האזורים הפריפריאליים למוקד המתחדש.

הצורך להתאים את התכנון לצרכי הציבור באופן שהינו אחיד ברמה הארצית מחד, אך מאפשר גמישות ברמה המקומית מאידך, הביא את משרדי הבינוי והשיכון, האוצר, החינוך והפנים ליזום הכנת תדריך למכסות קרקע לצרכי ציבור. מטרתו של התדריך להעמיד לרשות המתכננים כלי המתבסס על הסכמה בין משרדי הממשלה באשר לנורמות למכסות הקרקע לסוגי מוסדות הציבור. בעשור האחרון, מקובל היה לערוך פרוגרמות המתבססות על התדריך שפורסם בשנת 2005.

המחאה החברתית שהתעוררה בשנת 2011 התייחסה בין היתר לסוגיות דיור, תכנון וחלוקת משאבים ציבוריים, לרבות קרקע. מחאה זו היוותה רקע להקמת קבינט דיור ברשות שרי ממשלה, אשר אחת מהחלטותיו שקיבלו תוקף הייתה ייעול השימוש בקרקעות המיועדות לשימושי ציבור באמצעות עירוב שימושים (החלטה דר/5 משנת 2013). בעקבות כך, עמלו המשרדים הנוגעים בדבר על עדכון התדריך (להלן: תדריך 2015) תוך התאמתו לתהליכים החברתיים-כלכליים שעוברים על ישראל, לרבות ציפוף ועיבוי מתבקשים בערים הוותיקות, אשר נובעים מלחצי הפיתוח וממיצוי התפרסותן של הערים אל עבר שוליהן.

 

ככלל, ייעול השימוש בקרקעות מתאפשר על-ידי שני עקרונות מרכזיים. לפי העיקרון הראשון, הקצאות הקרקע תהינה צנועות יותר ממה שהיה מקובל עד כה. למשל, במקום הקצאת 0.5 דונם לכיתת בית-ספר יסודי לפי התדריך משנת 2005, ניתן להסתפק בהקצאה של 0.3 דונם לכיתה לפי תדריך 2015; במקום הקצאת 5 מ"ר שטחים ציבוריים פתוחים שכונתיים לנפש לפי התדריך משנת 2005, ניתן להסתפק בהקצאה של 3 מ"ר שטחים ציבוריים פתוחים שכונתיים לפי תדריך 2015; וכן הלאה. לפי העיקרון המנחה השני המאפשר ייעול בשימוש בקרקעות, ניתן לשלב פונקציות ציבוריות בשטחים בנויים, מבלי להקצות להם קרקע ייעודית. כך למשל, במקום להקצות קרקע יקרה שיכולה לשמש לצרכים אחרים (שטח פתוח; מסחר; מגורים) לטובת 'טיפת חלב' או מועדון לקשיש, ניתן לשלבם בקומת מסחר שמעליה מגורים. זהו הלכה למעשה עירוב שימושים ברמת המגרש, נדבך המהווה את אחד מהמנועים הבולטים לעירוניות בארץ ובעולם.

 

היבט נוסף של ייעול השימוש בקרקעות מציע גישה איכותנית על השטחים הפתוחים (בניגוד למיקוד המסורתי הכמותני). לפי גישה זו, ישנו מגוון של שטחים ציבוריים פתוחים. בעוד השטח הפתוח העירוני המקובל הינו פארק, כיום המגמה החדשה היא להתייחס גם לשטחים הפתוחים ה"קשיחים": שבילי אופניים, טיילות וכיכרות (לא מעגלי תנועה, אלא כיכרות עירוניים כמו כיכר רבין בתל-אביב המוגדרת כשטח ציבורי פתוח). מעניין במיוחד בהקשר זה הוא העדפותיהם של תושבי ישראל בערים בסדרי גודל שונה ביחס לשטחים הפתוחים העירוניים: אנשים מעדיפים טיול ברחובות השכונה על שהייה בשצ"פ, אנשים מעדיפים שטח פרטי פתוח יותר מכל שטח ציבורי; בילוי בשצ"פ השכונתי בתחתית סולם העדיפויות; ועיקר השימוש בשטחים פתוחים מרוצפים ליד מסחר ושירותים (רופא ופיירשטיין, 2014).

 

כבר היום מיישמים בפרויקטים בהם אנו יועצי פרוגרמה ו/או סביבה פתרונות המנצלים את הקצאת הקרקע לשטחים פתוחים בצורה יותר יעילה. דוגמה אחת היא שילוב גגות ירוקים מעל קומות מסחר בפרויקט פינוי-בינוי של י.ח.דמרי ברחוב הרב שאולי ברובע ד' באשדוד; דוגמה שניה היא הקמה של קריית-חינוך בשכונת קריית-גנים בבאר-שבע (י.ח. דמרי ו"אזורים") המשלבת שימושים "חומים" ו"ירוקים" (מבני ציבור וקהילה ושטחים פתוחים), מתוך כווה שהשטח יהיה בשימוש התושבים גם לאחר שעות בית הספר וחלק מהשטחים הפתוחים של בית הספר יהיו פתוחים לציבור ולא מגודרים (מבלי לפגוע בביטחון המתחם הבנוי וחלק מהשטחים הפתוחים).

לסיכום, שילוב שימושי הציבור עם הקצאת קרקע מינימלית בעלת ערך סביבתי ראשון במעלה שכן הוא מרסן את התפשטות העיר על חשבון השטחים הפתוחים ומעודדת שימוש בתחבורה לא מוטורית על חשבון הרכב הפרטי כתוצאה מעירוב השימושים הנוצר בטווחי הליכה/ רכיבה באופניים. זאת ועוד, שילוב מסוג זה מאפשר לרשות המקומית חיסכון בהוצאות על שטחים נרחבים – בנויים או פתוחים – שאינם בשימוש פעיל על ידי מרבית התושבים.

יוזמות בכנס בניה ירוקה 2016

בכנס השנתי של המועצה לבנייה ירוקה, מנכ"ל החברה, רן קליק הסביר כיצד ניתן לתכנן שכונה ירוקה באמת, לפי תקן שכונות. ההרצאה התבססה על הלקחים מתכנון שכונת יבנה BC יבנה A  ויבנה הירוקה..

מערכת ממוחשבת חדשה נדרשת עבור היתר רעלים

גרסה חדשה של המערכת הממוחשבת להגשת בקשה להיתר רעלים הושקה. המערכת מיועדת למאות מפעלי A ו-B, שתוקף היתר הרעלים שלהם יפוג במהלך 2017. עד היום פעלה כפיילוט בגרסה חלקית המיועד למפעלים בסיווג A  בלבד. הגרסה החדשה מרחיבה את השימוש במערכת הממוחשבת למאות מפעלים נוספים, בסיווג B .. לקריאה

מקור: אתר info spot

הפיקוח על מחירי הטיפול פסולת מסוכנת מתעדכן

במסגרת יישום הרפורמה (מ2015), וועדת המחירים בה חברים נציגי משרד האוצר והמשרד להגנ"ס התכנסה לפני כחודש ובהמשך הוציאה המלצה לעדכון המחירים המפוקחים של פסולת מסוכנת שנשלחת לשריפה, טיפול או הטמנה בחברה לשירותי איכות סביבה בנאות חובב. . לקריאת הכתבה

מקור: infospot

סקר קרקע, זיהום קרקעות והנחיות חדשות

מאת עפרי טלסניק, מנהלת פרויקטים בבניה ירוקה ביוזמות למען הסביבה

מנהלי פרויקטים מקדישים חודשים על מנת להתכונן לביצוע של פרויקט בנייה, תיאום לוחות זמנים, הזמנת חומרים, הצבת מיכון כבד וחדשני על מנת להגיע לביצוע האיכותי ביותר בזמן הקצר ביותר. אחד "הסיוטים" של מנהלי פרויקטים ויזמים הוא הפסקת עבודה מסיבות כלשהן כמו זיהום קרקע העלול לגרור לקנסות, מטרדים סביבתיים, הליכים משפטיים ובזבוז זמן עבודה רב. במקרים רבים, ניתן להימנע מעצירת עבודה פתאומית כזו בעזרת תכנון מראש וצפיית תהליכים עתידיים.

הימצאות זיהומים בתת הקרקע יכולה להוביל לזיהום מי התהום ואקוויפרים חשובים כמו גם להימצאות גזי קרקע מזיקים לנוכחים ו/או לסביבה. קרקע מזוהמת מסוכנת למגע אדם, לחי ולצומח ומהווה פגיעה משמעותית למערכת האקולוגית המקומית וגם הרחבה. המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות הגבירו בשנים האחרונות את האכיפה וההנחיות בדבר בדיקת קרקעות לזיהום ומניעת זיהום קרקע.

שלבי סקירה וטיפול באתר חשוד בזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע

חברת יוזמות למען הסביבה מלווה פרויקטים ועסקים שונים הנדרשים לסקירת קרקע כלשהי מסיבות שונות בכל התהליך הנדרש ע"י המשרד להגנת הסביבה.  התהליך שמוצג להלן הינו התהליך הנדרש עפ"י ההנחיות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2015.

בסוף כל שלב נדרש אישור המשרד להגנת הסביבה והחלטתו להמשך התהליך:

  1. הוצאת מסמך (NFA – No Further Action) המאשר כי לא נדרשת פעילות נוספת
  2. מעבר לשלב הבא על פי המלצות השלב הקודם
שלבי סקירה וטיפול באתר חשוד בזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע

שלב 1 (Phase 1) - סקר קרקע היסטורי

איסוף נתונים אודות שימושי קרקע של האתר בהווה ובעבר במטרה לזהות גורמים אפשריים לזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע. נעשה שימוש בתצלומי אוויר היסטוריים, ארכיונים של עיריות,  תיקי מפעל, רישוי עסקים ומסמכים רלוונטיים אחרים המציגים תיעוד של החומרים בהם נעשה שימוש באתר ואופי הפעילות. על סמך הנתונים ההיסטוריים קובעים האם יש צורך בהמשך חקירה של הקרקע בהתאם לעקרונות ה(CSM – Conceptual Site Model). מתודולוגיית הCSM היא שיטה לבחינת השפעת נתוני האתר המנסה להתחקות אחר דרכי ההסעה והחשיפה של מזהמים פוטנציאלים ולעריך את הסיכון שהם עלולים להוות. במידה ונמצא חשש להימצאות זיהום קרקע, גז קרקע או מי תהום תוצג תכנית לחקירת הקרקע.

שלב 2 - סקר קרקע, גז קרקע ומים

סקר למיפוי הזיהומים אשר עלה לגביהם חשד במהלך הסקר ההיסטורי לזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע. הסקר נעשה ע"י לקיחת דיגום רלוונטי בשיטות מאושרות ע"י המשרד להגנת הסביבה. הCSM יעודכן בהתאם לתוצאות הדיגום לקביעת המשך הפעילות ובמידת הצורך יורחב סקר חקירת הקרקע הפיזית. באופן עקרוני, נדרש לטפל במזהם במידה והוא חורג מערכיי הסף הראשוניים שפרסם המשרד להגנת הסביבה (2004).

שלב 3 - סקר סיכונים (אופציונאלי)

ניתן להעמיק את ערכיי היעד לטיפול בקרקע מעבר לערכיי הסף באופן פרטני בהתאם לאתר עצמו, המזהמים הפוטנציאלים, דרכיי החשיפה וסיכונים לבריאות הציבור ו/או הסביבה. סקר זה נעשה בעזרת מודלים להערכת סיכונים ובהתאם להוראות מסמך RIBCA. ראוי לציין כי בהתאם לאתר המסוים, ייתכן כי ערכיי היעד יעלו או ירדו ביחס לערכיי הסף של המשרד להגנת הסביבה.

שלב 4 - פעולות מניעה והפחתת סיכון

בהתאם לסוג ורמות הזיהום שנמצא בבדיקה ומגבלות האתר, תוחלט אסטרטגיה לטיפול או ניהול הסיכון. הטיפול בקרקע יכול להיות באמצעים כימיים, פיזיים או ביולוגים, באתר עצמו או באתר ייעודי לטיפול בחומרים מסוכנים המאושר ע"י המשרד להגנת הסביבה לקרקע מזוהמת. אופן פינוי קרקע ייעשה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לחפירה, דיגום ערימות ודיגום מוודא. במידה ולא ניתן לטפל בזיהום ניתן לנקוט באמצעים שונים של מיגון אשר חוסמים את מעבר הזיהום אל הגורמים העלולים להינזק ממנו.

שלב 5 - סיום פעילות מניעה והפחתת סיכון

לאחר הגעה לערכיי היעד שהוגדרו, ייבדק אם נדרש המשך פעילות, דיגום מוודא, ניטור או בדיקות תקופתיות כלשהן ויינתן אישור ע"י המשרד להגנת הסביבה על סיום פעילות.

מי מחויב לסקר קרקע היסטורי?

  1. קבוצות מיקוד- המשרד להגנת הסביבה מחלק את סוגי הפעילויות לרמות סיכון שונות לזיהום קרקע ומחייב בסקר קרקע היסטורי עפ"י רמת הסיכון:
    1. מעגל 1 – עוסק בפעילות מזהמת בסיכון: סבירות גבוהה לנוכחות מזהמים בקרקע הגורמים לזיהום, מחויב בסקר קרקע היסטורי לרישיון עסק. פעילות לדוגמא: זיקוק גז ודלק, עיבוד מתכות ברזיליות, ייצור דשנים מבוססי זרחן, פסולת מסוכנת, תחנות תדלוק שהוקמו לפני 1997, ייצור פחם.
    2. מעגל 2 – עוסק בפעילות מזהמת: הסבירות למציאת מזהמים בקרקע הגורמים לסיכון היא נכרת. מחויב בסקר קרקע היסטורי בסגירת העסק. פעילות לדוגמא: תחנות תדלוק שהוקמו אחריי 1997, מכבסות לניקויי יבש, אחסון זמני של פסולת מסוכנת.
    3. מעגל 3 – עוסק בחומר מזהם – הנחיות למניעת זיהום קרקע במסגרת היתר רעלים. אין דרישה מחייבת לסקר קרקע היסטורי.
  2. תכנית אב לקרקעות מזוהמות גוש דן- אתר הנמצא בתהליך תכנון ובניה בגוש דן יידרש למיגון מבנים לגזי קרקע, בדיקת גזי קרקע או התייעצות הנושא גזי קרקע בהתאם למיקומו בתשריט המתווה לטיפול בזיהום קרקע וגזי קרקע במסגרת הליכי תכנון ובניה (דצמבר 2009).
  3. דרישות ועדה מקומית או מחוזית- הועדות רשאיות לדרוש ביצוע סקירה במסגרת תהליך תכנון ובניה בהתאם להחלטתם.
  4. דרישת המשרד להגנת הסביבה- המשרד להגנת הסביבה רשאי לדרוש סקירת קרקע למזהמים בהתאם למידע הקיים אצלו וחשש לסיכון הציבור ו/או הסביבה.

תהליך הסקירה והטיפול בקרקע בפורטל שנקר בקו האדום של הרכבת הקלה בפתח תקווה

פורטל שנקר של הקו האדום של הרכבת הקלה ממוקם על ציר רחוב ז'בוטינסקי בין רחוב שנקר לצומת גהה. האתר ממוקם על כביש ראשי ובאזורו פועלים מוסכי רכב אשר היוו את הגורמים המרכזיים לחשש לזיהום קרקע.

בהתאם לסקר היסטורי שבוצע במקום ותכנית דיגום לקרקע, גז קרקע ומי תהום, בוצע סקר ראשוני. הסקר חקר את הימצאות חומרים אורגניים שמקורם בדלקים, מתכות ושמנים בקרקע, במי התהום ובגז הקרקע. הסקר הנרחב כלל 19 קידוחים לדיגום קרקע, 3 קידוחים לדיגום גז קרקע ו-2 קידוחים לדיגום מי תהום. ממצאי השדה ותוצאות האנליזות הראו קיום 3 מוקדי זיהום של פחמימנים שמקורם בדלקים (TPH) ולא נצפו חריגות בערכיי מי התהום וגזי הקרקע.

לאחר הסקר הראשוני, נערכו 2 סקרים משלימים נוספים אשר כללו 28 ו-11 קידוחי דיגום נוספים אשר תרמו להגדרה אנכית ואופקית של מוקדי הזיהום אשר אינו עולה על 500 מ"ג לק"ג חומר יבש TPH. משקל הקרקע הכולל אשר פונתה ותפונה החוצה אל אתר לטיפול בקרקע מזוהמת בTPH מתחת לערך של 500 מ"ג לק"ג חומר יבש הינו כ4000 טון.

תהליך סקירת הקרקע נמשך במקביל לעבודות החפירה והדיפון באתר הכוללות קירות כלונסאות וקירות סלאריים באורך של כ-600 מ' במרחב קטן ושטח התארגנות קטן. המיכון הכבד באתר כמו גם לוחות הזמנים הצפופים דרשו עבודה בתיאום מדויק עם צוות הפרויקט כמו גם הגדרה ופינוי קרקע חשודה לזיהום טרם סיום הסקירה, בהתאם לבקשות מיוחדות ונהלים של המשרד להגנת הסביבה על מנת לא לעכב את התקדמות הביצוע.

קישורים רלוונטיים:

תקנים ותקנות בבנייה ירוקה ובידוד תרמי בישראל – סקירה ועדכונים

מאת עומר רז, מהנדס סביבה, מומחה בתחום הבניה הירוקה והאנרגיות המתחדשות ביוזמות למען הסביבה.

בנייה ירוקה הינה בנייה נכונה. בנייה ירוקה משלבת התחשבות בסביבה וצמצום צריכת משאבים עם נוחות ונגישות למשתמש בבניין ולדייר. רבים מהאדריכלים יאמרו שאין מדובר בחידוש של השנים האחרונות אלא בפרקטיקה תכנונית שכבר שנים נוהגים אדריכלים ומתכנני ערים להתייחס אליה. בפועל, רבים מהבניינים בישראל אינם ירוקים במובנים המוגדרים כיום כ"בנייה ירוקה".

לדוגמא, ניקח את השימוש בקירות מסך גדולים בבנייני משרדים שהינו פופולארי בישראל. אם קיר המסך שרובו ככולו זכוכית לא מבוצע עם זכוכית מבודדת ומסננת קרינה, ולא נעשה תכנון המתחשב בהפניית החזית, בכיוון השמש ובאקלים המקומי, זו היא פרקטיקה בלתי- ירוקה בעליל. חום העובר מן החוץ דרך הזכוכית הדקה, בצורה של קרינת שמש ישירה ובצורה של מעבר חום בהולכה – אוויר חם מן החוץ מחמם את הזכוכית אשר מחממת את האוויר הממוזג שבפנים, גורם לחוסר נוחות לשוהים בקרבת החלונות וגם מעמיס על מערכת המיזוג וכך – מגדיל את צריכת החשמל של הבניין בעשרות אחוזים ללא צורך.

לאור תנופת הבנייה בישראל בשנים הקרובות, אשר אמורה להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור ועוד שטחי מסחר, משרדים ותעשייה רבים בארץ, ולאור הצטמצמות עתודות הקרקע, יכולותיה המוגבלות של רשת החשמל לספק את הביקוש הגובר הנובע ברובו מבזבוז, ולאור משבר המים הארוך שבו נמצאת המדינה בעשור האחרון (תעשיית ההתפלה הצליחה לפתור את משבר המים חלקית ע"י שימוש רב בחשמל). לאור כל אלו בנייה הירוקה הולכת ונכנסת כמחייבת בתקנים מיוחדים.

במדינת ישראל כיום מספר תקנים, חלקם מחייבים וחלקם אינם מחייבים (או שעדיין אינם מחייבים אך מיועדים להיות מחייבים) הנוגעים לבנייה ירוקה. במאמר זה אציג תמונת מצב עדכנית של התקינה בנושא זה ובמיוחד אדגיש עדכונים שנכנסו לתוקף בחודשים האחרונים.

תקן 1045 – בידוד תרמי של מבנים

בידוד חיצוני

בידוד חיצוני

תקן 1045 הוא תקן מחייב ותיק (משנות ה-70) אשר נועד לתכנון נכון של מעטפת בניין ומניעת התעבות מים בעובי הקיר ויצירת מפגעי רטיבות. כיום הותאם התקן גם לטיפול בבידוד תרמי – מניעה מחום (וקור) לחדור אל המבנה ע"י קביעת ערכי סף מדידים לבידוד. תקן זה מחייב יזמים להוסיף חומרים מבודדים כמו קלקר לעובי הקיר וזכוכיות כפולות ומבודדות. בית מבודד צורך פחות חשמל לצורך אקלומו, חימום וקירור. במחקר בנושא שנעשה ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה, נמצא שיישום הבידוד בישראל ע"פ תקן 1045 – רק במבנים למגורים – יכול להביא לחסכון למשק בהוצאות על חשמל של 600 מיליון ₪ בשנה.

לבידוד הבית ישנן שיטות שונות, מכיוון שישנן שיטות רבות לבניית מבנים. למשל, "שיטת ברנוביץ'", שיטת בניה פופולרית בישראל לבנייה רוויה המחופה באבן אשר עושה שימוש בבטון לא רק בשלד הבניין אלא גם למעטפת – לא נעשה שימוש בבלוקים – ולכן מעמידה קשיים לבידוד. מכיוון שהבטון הינו חומר אשר מעביר חום בצורה טובה מאוד, הוא מבודד מאוד גרוע. במבנה הבנוי בשיטת ברנוביץ' המקורר באמצעות מזגן, חום מן החוץ חודר דרך הבטון בקצב גבוה ומחמם את הפנים. לכן יש צורך להוסיף חומר בידוד בדמות קלקר או חומר מינרלי אחר אשר "עוצר" את החום מלחדור למבנה.

בעיה נוספת אשר נתקלים בה באופן קבוע במבנים בישראל הינו בידוד הממ"ד. הממ"ד בהגדרתו בנוי קירות בטון בעובי 30 ס"מ. אע"פ שהקיר עבה יותר, הבטון כאמור הינו חומר גרוע לבידוד, ולכן יש צורך להוסיף עליו בידוד. בדרך כלל מקובל להשתמש ב"טיח תרמי", טיח מיוחד המכיל קלקר אשר מוסף לקיר מבפנים.

תקן 1045 קובע את ערך ההתנגדות למעבר חום המינימלי הנדרש של חלקי המבנה השונים: קירות חוץ, חלונות, תקרות ורצפות, וגם קירות פנים בין חללים ממוזגים לכאלה שאינם ממוזגים – כמו למשל קיר אשר מפריד בין דירה לחדר מדרגות.

התקן מחולק לפי ארבעה אזורי אקלים בישראל אשר מיוצגים ע"י הערים הבאות: תל אביב – למישור החוף, ירושלים – לשדרת ההר, באר שבע – לאקלים חצי מדברי ואילת – אקלים מדברי קיצוני. ערכי ההתנגדות למעבר חום נדרשים להיות גבוהים יותר ככל שהאקלים קיצוני יותר.

עדכונים אחרונים

בגיליון תיקון 2 לתקן 1045 אשר פורסם ביולי 2014 ניתנה הקלה לבניינים גבוהים ורבי קומות באזורי אקלים א' וב' (מישור החוף והשפלה) לבידוד חלקי בניין הבנויים בטון. ההקלה איפשרה לבודד אזורים אלו בבניין (כמו למשל הממ"ד) בבידוד פנימי ולא חייבה לעמוד בערכים המפורטים בתקן לקיר חוץ. הקלה זו ניתנה לשנה ופגה ביולי 2015. כיום לא פורסמה הארכה להקלה זו (ישנה הערכה בתחום שהארכה כזו תתפרסם בעתיד), ולכן מבנים המתוכננים בימים אלו מחוייבים לבידוד מלא, כולל בממ"ד ובשאר חלקים מבוטנים.

בגיליון תיקון 3 לתקן 1045 אשר פורסם בפברואר 2015 הוחלפה הדרישה לערך מקסימלי של ההעברות התרמית הנפחית של דירה (מסומן כערך G בתקן). ערך זה הינו ערך מספרי שמשכלל את איבודי החום \ קור בדירה דרך המעטפת, החל מפברואר 2015 הוחלף ערך זה בערך הפסדים ליחידת שטח רצפה (מסומן כערך H), אשר נלקח מתקן 5280 שמיועד להפוך למחייב ולהחליף את תקן 1045 והוא מפורט בהמשך.

.

תקן 5282 – דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה

תקן זה נוגע לדירוג אנרגטי של מבנים, בדומה לדירוג יעילות אנרגטית של מוצרי חשמל אחרים. הדירוג מחושב ע"פ אלגוריתמים המשכללים את נתוני המבנה (חומרים, זיגוג, הצללות, הפנייה לדרום וכד') ואת נתוני האקלים המקומיים. אחד האלגוריתמים המאושרים לשימוש (EnergyPlus) נכתב ע"י המשרד לאנרגיה של ארצות הברית, ומטרתו לחשב את כמות האנרגיה שהבניין יצרוך לאיקלומו. אנו במשרד "יוזמות למען הסביבה" מתמחים בהפעלת תוכנות שונות המתבססות על EnergyPlus, ומכירים דרכים רבות להעלות את הדירוג של המבנה לפי תקן זה במינימום הוצאות ליזם. כפי שיובהר בפרק הבא הנוגע בתקן 5281 – תקן זה הוא בעצם חלק מחייב מתוך תקן 5281 לבנייה ירוקה.

דירוג אנרגטי למבנה מגורים

תקן 5281 – בנייה בת קיימא (בנייה ירוקה)

תקן 5281, תקן סמי וולנטרי, יעודי לבנייה ירוקה אשר מבוסס על תקנים בינלאומיים שונים. תקן זה נוגע במכלול של נושאים, ועובד על עקרון "קטיף דובדבנים" (Cherry Picking). מתוך סעיפים רבים אשר מסודרים ב-8 פרקים, כגון: אנרגיה, קרקע, מים, חומרי בנייה, ניהול סביבתי של אתר בנייה וכו', ישנם מספר מצומצם של סעיפי חובה, אך בעיקר צריך היזם לבחור סעיפים אשר בהם הוא מעוניין שהמבנה יעמוד. מספר הנקודות המינימלי לקבלת התקן הינו 55, המזכה ב"כוכב אחד". מענה על מספר רב יותר של סעיפים מזכה ביותר נקודות ומאפשרת למבנה לקבל שני כוכבים ויותר.

דוגמא מתוך תקן 5281

דוגמא

התקן אינו מחייב ברמה הארצית אך בשנת 2014 הפך למחייב בערים אשר נמנות על "פורום ה-15". הערים בפורום ה-15 (ביניהן: תל אביב-יפו, חיפה, אשדוד, ראשל"צ ועוד ערים גדולות) מחייבות כל בנייה חדשה בתחומן לעמוד בתקן 5281 ברמת כוכב אחד כתנאי לקבלת היתר בניה ובהמשך גם לרמה של 2 כוכבים.

התקן הינו חדש ומתעדכן תדיר. המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הינה גוף יעודי אשר מקדם תקן זה וישומו בישראל. תקן זה שם דגש רב על האנרגיה: מרבית הנקודות בפרק האנרגיה נוגעות לדירוג האנרגטי לפי תקן 5282 המפורט לעיל. סעיף מחייב בתקן זה הוא שדירוגו האנגרטי של המבנה יהיה לפחות C, ונקודות רבות ניתנות למבנים בדירוג גבוה של A וA+. בסעיף האנרגיה ניתנות נקודות נוספות על מערכת מיזוג חסכונית בחשמל, גופי תאורה חסכוניים, מערכות "בית חכם" אשר תפקידן לבקר ולנטר את השימוש בחשמל ועוד.

בפרק המים דירוג גבוה מתקבל, למשל, על התקנת חסכמים בברזים ובמקלחות ועל גינון של צמחים מקומיים הדורשים מעט מים. פרק החומרים מפרט נקודות על פי קטגוריות כגון: חומרי בנייה בעלי תו תקן ירוק, חומרים מקומיים וחומרים ממוחזרים. פרק הקרקע נוגע בין השאר, בשימור של קרקע מקומית וגם בצפיפות הבנייה – בניה ירוקה היא בנייה צפופה. בסעיף התחבורה ישנו תעדוף לתשתיות לרוכבי אופניים, מחללים לאחסון האופניים ועד לשבילים יעודיים. מגוון הסעיפים בתקן הוא גדול, וכאמור התקן מתעדכן תדיר ועובר ריוויזיות. בחברת יוזמות למען הסביבה אנו מלווים יזמים ואדריכלים בשלב התכנון לעמידה בתקן 5281 בהוצאות מינימליות ועם תפוקה מקסימלית – ליזם ולדייר. אנו מלווים גם את תהליך הבדיקה שמבצע מכון התעדה חיצוני בשלב הבנייה ועם סיום הבנייה.

.

תקן 5280 – אנרגיה בבניינים

השינוי הגדול הבא בתחום התקינה לבנייה ירוקה יהיה כאשר תקן 5280 יכנס לתוקף ויהפוך למחייב ברמה ארצית, מהלך שצפוי להתקיים בשנה – שנתיים הקרובות.

תקן 5280 מאגד ומחדש את דרישות הצמצום באנרגיה למבנים וכולל 4 חלקים הדנים במעטפת המבנה, מערכות התאורה, מערכות האקלום והמערכות האלקטרו מכאניות במבנה. בחלק הדן במעטפת המבנה, דרישות הבידוד הינם לפי תקן 1045 המעודכן, דרישות האיטום לפי תקן 1068 שאינו מפורט כאן, וישנה הגבלה על שטח מקסימלי לזיגוג לפי שטח הרצפה – למניעת חימום יתר של מבנים.

כדי לעבור תקן זה נדרש לחשב על בסיס נתוני המבנה מספר ערכים וישנן שתי דרכים כלליות: מרשמית ותפקודית. בשיטה המרשמית ידרשו חישובים, ביניהם חישוב ערך H: הפסדים ליחידת שטח רצפה. ערך זה מחשב את כמות החום \ קור שמאבד הבניין אל החוץ ביחס לגודל שטח רצפה ובתקן מוגדר ערך מקסימלי. בשיטה התפקודית, נעשה חישוב החיסכון באנרגיה לפי התכנון ביחס לצריכת אנרגיה של בניין ייחוס סטנדרטי תחת תנאים דומים. כבר כיום – התיקון לת"י 5281 מפנה ישירות לחלק 3 של ת"י 5280 בנושא מערכות מיזוג אוויר אשר מאמץ תקינה אמריקאית בנושא.

חברת יוזמות למען הסביבה נמצאת בקשר עם כל גורמי התכנון והתקינה בישראל, מובילה ומייעצת לשינויים וריווזיות הנדרשים בתקנים. כך אנו עובדים עם יזמים, קבלנים ואדריכלים – מהגדולים במשק ועד לקוחות פרטיים – ומלווים אותם בתהליכי התכנון והביקורת החדשים הנדרשים בשנים האחרונות.

פארק תעשיה בר קיימא מהו

מאת איתי בורשטיין, מומחה לתכנון סביבתי ועירוני, מתכנן סביבתי ביוזמות למען הסביבה.

כחלק מהמגמה העולמית לצמצום ההשפעות הסביבתיות של תוצרי פעילות האדם , והרצון לעמוד לכל הפחות ברמה שווה למדינות בעלות חקיקה ותקינה סביבתית מתקדמת, כנהוג באיחוד האירופי ובמדינות ה-OECD, פותח מודל מתקדם לתכנון וניהול פארקי תעשייה ירוקים, אשר מתוכננים לתפקד במתכונת הפוגעת באופן מזערי ביותר בסביבה, בזכות פיתוח בר קיימא וניהול שוטף נכון.

במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, נערך מיפוי פוטנציאל הפחתת הפליטות באמצעות התייעלות אנרגטית עד לשנת 2020. במגזר התעשייתי, פוטנציאל הפחתת הפליטות עומד על 3.2 מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני.

מדינת ישראל קיבלה החלטה לקדם הקמת פארקי תעשיה ירוקים בין היתר בעזרת מתן תמריצים כלכליים, כפי שנעשה במסגרת החלטת הממשלה מס' 2664 מיום 02/01/2011.

בשנת 2013, בהמשך להחלטת הממשלה, בדרך ליעד צמצום הפליטות הניכר, משרד הכלכלה בחר שני אזורי תעשייה בתכנון שיהוו פיילוט ל"פארק תעשייה בר- קיימא": פארק התעשייה ספירים (הרחבה) המשותף לעיר שדרות ולמועצה האזורית שער הנגב, פארק הנמצא כיום בשלבי תכנון מתקדמים, וכן פארק התעשייה מבואות גלבוע.

תצלום אוויר של האזור בו תוקם הרחבת פארק התעשייה ספירים

משרד הכלכלה נמצא כיום בתהליכי הוצאה לאור של מסמך בנושא מפרט פיתוח לאזורי תעשייה ברי קיימא, שמשמש מעין מסמך המלצות לשימושים השונים שניתן לעשות בפארקי תעשייה בכדי להיחשב 'פארק תעשייה ירוק'. מטרתו של מפרט זה הינה לסייע לאזורי התעשייה לשפר את ביצועיהם הסביבתיים תוך עידוד הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, המניבה, לצד ביצועים סביבתיים משופרים, התייעלות תפעולית וכלכלית, חסכון בכסף ובמשאבים, רווח כספי ויתרונות תחרותיים. אזור תעשייה בר קיימא יהווה מוקד משיכה לחברות ותעשיות המבקשות למצב את עצמן כבעלות ביצועים סביבתיים משופרים וחברות המקיימות קשרי מסחר או עסקים עם תאגידים בינלאומיים הנדרשות לסטנדרטים סביבתיים מחמירים.

החלוקה הינה למספר נושאים עיקריים שיש להטמיע בתכנון פארק תעשייה ירוק:

מים

מים

אנרגיה

אנרגיה

תחבורה

transportation_256X228

פסולת

פסולת

שפכים

שפכים

עתיד אזורי התעשייה בישראל טמון בפיתוח בר קיימא, כזה המתחשב בדורות הבאים ומצמצם את השימוש באנרגיה פוסילית.

יוזמות למען הסביבה בע"מ מלווים את תכנון פארק התעשייה ספירים המשותף לעיריית שדרות ולמועצה אזורית שער הנגב ומביאים את סוגיות הסביבה הבוערות לקדמת שולחן הדיונים בוועדות השונות ובהחלטות צוות התכנון לפרויקט.

רשות החשמל מתכננת יותר ייצור עצמי

רשות החשמל מאריכה את הסדר "מונה נטו" המאפשר הקמת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גבי גגות. לראשונה תהיה אפשרות למשקי בית להפיק חשמל סולארי לשימוש פרטי. לקריאת הכתבה

מקור: גלי צה"ל

 

הממשלה אישרה יעדים לכלכלה יעילה ונקיה יותר

בהחלטה תקדימית אישרה ממשלת ישראל את יעדי המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומשרד האוצר להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. ישום היעדים יוביל להפחתה של כ- 25% פליטות עד לשנת 2030 ולחסכון של כ 100 מיליארד שקלים למשק הישראלי. לקריאת הכתבה

מקור: המשרד להגנת הסביבה

השר להגנת הסביבה: "אנחנו פועלים להכנסת בנייה ירוקה במכרזי מחיר למשתכן"

בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לשנת 2015, הצהיר השר להגנת הסביבה "כממשלה אני מאמין שעלינו לפעול בדוגמא אישית". לכן אנחנו פועלים לשכנע את משרדי אוצר והשיכון להכניס את נושא הבנייה הירוקה למכרזי מחיר למשתכן". לקריאת הכתבה

מקור: אתר המשרד להגנת הסביבה

תחבורה היא הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל

פורסם דוח איכות אוויר לשנת 2014 של המשרד להגנת הסביבה. הדו"ח מצביע על התחבורה כגורם העיקרי לזיהום אוויר במרכזי הערים.

לראשונה מכיל הדו"ח גם ניטור שנתי של חומרים רעילים ומסרטנים ומפת מפגעי ריח.

לקריאת הכתבה המלאה

מקור: אתר המשרד להגנת הסביבה

מנכ"ל חדש במשרד להגנת הסביבה

ישראל דנציגר הוא המנכ"ל החדש של המשרד להגנת הסביבה. כך צפויים להכריז מחר לאחר אישורו בממשלה.

[קרא עוד…]

מתוך: infospot. תמונה מתוך: infospot

אין כמו קצת צל ביום קיץ חם…

לאן נעלם הצל מהמרחב הציבורי? קמפיין להעלאת המודעות להיעדרות הצללה במרחב הציבורי מקרר את המדינה. הצלו!…

"אני והצל שלי: לא הייתם שמחים לקבל צל צמוד ביום לוהט בעיר?
הזמן: שעת צהריים לוהטת ביום הכי ארוך בשנה. המקום: כיכר רבין – מרובע עצום, איקוני ומרכזי, תחת השמש הקופחת. היוזמה: של קבוצת מתנדבים עם שמשיות צבעוניות. התוצאה – משמחת" מאת ענת ציגלמן. לקריאת הכתבה

מגדל השן, הזכוכית והמזגן

אז מה אם חם? תדליקו מזגן….
השותף והמנכ"ל של 'יוזמות למען הסביבה', רן קליק, שובר את המיתוס ומעמיד את התיאוריה שלומדים במגמות האדריכלות במבחן המציאות בשטח בכתבה של מיכאל יעקובסון, "מגדל השן, הזכוכית והמזגן: "האקלים הלוהט לא מעניין את אדריכלי ישראל…  [לקריאת הכתבה]

התמונה מתוך הכתבה

עיר ירוקה, לא רק בגלל המדים: עיר הבה"דים חושבת על הסביבה

כתבה בMSN, מאת נעמה ריבה:

עיר ירוקה, לא רק בגלל המדים: עיר הבה"דים חושבת על הסביבה

ביציאה מעיר הבה"דים נתקלים בחבורה של פועלים ערבים, שמרצפים רחבה בכניסה לאחד המבנים הגדולים שמוקמים כאן. בעוד פחות משלושה חודשים עתידים להיכנס בשערי הבסיס חניכי חיל השלישות, שיהיו החיילים הראשונים שיאכלסו את המחנה הצבאי, וההכנות מתנהלות בקדחתנות. באתר של חברת "מבט לנגב", שבונה את הפרויקט, מוזכר ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, וחזונו בדבר הפרחת הנגב. אז אולי "הנגב עוד יהיה פורח" בקרוב, אבל לאו דווקא כפי שבן-גוריון חלם שיקרה, משום שאין זה מעבר המוני של אזרחים, אלא ירידה דרומה של אלפי חיילים, אנשי צבא קבע ומשפחותיהם בעקבות המעבר של בסיסי ההדרכה (בה"דים) שבהם הם משרתים. הם יתגוררו בירוחם הסמוכה ובבאר שבע, אולי גם ביישובים נוספים בצפון הנגב, וישרתו ב"עיר" החדשה שמוקמת מן החולות בצומת הנגב…. [להמשך קריאה]

התמונה מתוך הכתבה.  צילום: טל ניסים