תכנון סביבתי

שכונה 360 – כלי מדידה לשכונות בנות קיימא

"שכונה 360 – מדדים לתכנון ופיתוח סביבות מגורים", הינו כלי עבודה תכנוני ויישומי שפותח ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון . כלי זה הינו כלי מדידה, המיועד לכל פרוייקט של בנייה למגורים בישראל, אשר מטרתו לקדם את התכנון, הפיתוח והבינוי של שכונות איכותיות, בריאות ומשגשגות לאורך זמן.
זאת, על ידי הטמעת עקרונות פיתוח בר קיימא בתכנון שכונות מגורים. הכלי קובע קריטריונים להערכה ואמות מידה לאיכות התהליך התכנוני, לשילוב שיקולים סביבתיים בתכנון ובביצוע, ולקידום עירוניות במרחב השכונתי. כלי זה כולל מערכת מדדי איכות חדשניים שפותחו בשיתוף עם מומחים ויועצים רבים מישראל ומהעולם בנושאים רב-תחומיים.

למה צריך שכונה 360
מרבית השכונות החדשות הנבנות בימים אלו, הן תוצר של תפיסה תכנונית פרברית שרווחה מזה כמה עשורים בעולם המערבי – שכונות לינה ללא שימושים מעורבים (מסחר, תעסוקה ופנאי). שכונות אלה לרוב מנותקות מהעיר בה נבנו, מחייבות שימוש ברכב פרטי, מקשות על פיתוחה של תחבורה ציבורית ברמת שירות גבוהה, והרחובות בהן אינם מעודדים הליכתיות. כתוצאה, שכונות אלה בזבזניות במשאבים, הומוגניות ואינן מסוגלות לספק שירותים ברמה נאותה לתושביהן. שכונה 360 מורכב משלושה פרקים: 'תשתית ובינוי', 'מרחב טבעי וציבורי' ו'שימוש יעיל במשאבים'. כל פרק מחולק לנושאים המתייחסים להיבטים שונים של תכנון מרחבי בר קיימא בסביבת המגורים. עבור כל נושא נכתבו דרישות בהן יש לעמוד וצוין התיעוד הנדרש לצורך הוכחת העמידה בדרישה. עמידה בדרישה מאפשרת לצבור ניקוד, כאשר סך הניקוד הנצבר משוקלל לכדי ציון ודירוג עבור הפרויקט כולו. השימוש בכלי זה יסייע לפתח את המרחב הבנוי בישראל תוך שימור ושיקום המרחב הפתוח והטבעי, צמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנלוות לתהליך הבנייה והפיתוח, ושיפור איכותו של המרחב הבנוי תוך עידוד חיי קהילה שכונתיים. פרויקט בנייה אשר יוסמך על בסיס הכלי יזכה באסמכתא מצד גוף שלישי מקצועי )המועצה הישראלית לבנייה ירוקה(. לצד ההכרה, יזכה הפרויקט בדירוג מידת הקיימות בהתאם לסך הנקודות שהשיג. מטרת הדירוג הינה לעודד מצוינות ולקדם את השוק ליישום עקרונות פיתוח בר קיימא במרחב הבנוי.

פרוייקטים של יוזמות עם שכונה 360
חברת יוזמות חרטה על דגלה להשתמש בכלים התכנוניים החדשניים ביותר הקיימים במשק ועל כן ממליצה ללקוחותיה על שכונה 360. מבין הפרוייקטים המגוונים אותה מלווה החברה, ניתן למנות מספר פרוייקטים חדשניים שאימצו את השימוש בכלי: שכונות המגורים בשדרות פלח 11, באילת פלח 1 ובאילת פלח 2.

הערות :

1. http://www.nd360.org
2. המועצה הישראלית לבניה ירוקה הינה הגוף פורץ הדרך בקידום תחום הבנייה הירוקה בישראל. משרד הבינוי והשיכון הינו שותף אסטרטגי הממונה על ייזום וביצוע מדיניות הממשלה בתחומי השיכון והבנייה למגורים, בעל הנסיון הביצועי.

סקר קרקע, זיהום קרקעות והנחיות חדשות

מאת עפרי טלסניק, מנהלת פרויקטים בבניה ירוקה ביוזמות למען הסביבה

מנהלי פרויקטים מקדישים חודשים על מנת להתכונן לביצוע של פרויקט בנייה, תיאום לוחות זמנים, הזמנת חומרים, הצבת מיכון כבד וחדשני על מנת להגיע לביצוע האיכותי ביותר בזמן הקצר ביותר. אחד "הסיוטים" של מנהלי פרויקטים ויזמים הוא הפסקת עבודה מסיבות כלשהן כמו זיהום קרקע העלול לגרור לקנסות, מטרדים סביבתיים, הליכים משפטיים ובזבוז זמן עבודה רב. במקרים רבים, ניתן להימנע מעצירת עבודה פתאומית כזו בעזרת תכנון מראש וצפיית תהליכים עתידיים.

הימצאות זיהומים בתת הקרקע יכולה להוביל לזיהום מי התהום ואקוויפרים חשובים כמו גם להימצאות גזי קרקע מזיקים לנוכחים ו/או לסביבה. קרקע מזוהמת מסוכנת למגע אדם, לחי ולצומח ומהווה פגיעה משמעותית למערכת האקולוגית המקומית וגם הרחבה. המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות הגבירו בשנים האחרונות את האכיפה וההנחיות בדבר בדיקת קרקעות לזיהום ומניעת זיהום קרקע.

שלבי סקירה וטיפול באתר חשוד בזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע

חברת יוזמות למען הסביבה מלווה פרויקטים ועסקים שונים הנדרשים לסקירת קרקע כלשהי מסיבות שונות בכל התהליך הנדרש ע"י המשרד להגנת הסביבה.  התהליך שמוצג להלן הינו התהליך הנדרש עפ"י ההנחיות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2015.

בסוף כל שלב נדרש אישור המשרד להגנת הסביבה והחלטתו להמשך התהליך:

  1. הוצאת מסמך (NFA – No Further Action) המאשר כי לא נדרשת פעילות נוספת
  2. מעבר לשלב הבא על פי המלצות השלב הקודם
שלבי סקירה וטיפול באתר חשוד בזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע

שלב 1 (Phase 1) - סקר קרקע היסטורי

איסוף נתונים אודות שימושי קרקע של האתר בהווה ובעבר במטרה לזהות גורמים אפשריים לזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע. נעשה שימוש בתצלומי אוויר היסטוריים, ארכיונים של עיריות,  תיקי מפעל, רישוי עסקים ומסמכים רלוונטיים אחרים המציגים תיעוד של החומרים בהם נעשה שימוש באתר ואופי הפעילות. על סמך הנתונים ההיסטוריים קובעים האם יש צורך בהמשך חקירה של הקרקע בהתאם לעקרונות ה(CSM – Conceptual Site Model). מתודולוגיית הCSM היא שיטה לבחינת השפעת נתוני האתר המנסה להתחקות אחר דרכי ההסעה והחשיפה של מזהמים פוטנציאלים ולעריך את הסיכון שהם עלולים להוות. במידה ונמצא חשש להימצאות זיהום קרקע, גז קרקע או מי תהום תוצג תכנית לחקירת הקרקע.

שלב 2 - סקר קרקע, גז קרקע ומים

סקר למיפוי הזיהומים אשר עלה לגביהם חשד במהלך הסקר ההיסטורי לזיהום קרקע, מי תהום או גז קרקע. הסקר נעשה ע"י לקיחת דיגום רלוונטי בשיטות מאושרות ע"י המשרד להגנת הסביבה. הCSM יעודכן בהתאם לתוצאות הדיגום לקביעת המשך הפעילות ובמידת הצורך יורחב סקר חקירת הקרקע הפיזית. באופן עקרוני, נדרש לטפל במזהם במידה והוא חורג מערכיי הסף הראשוניים שפרסם המשרד להגנת הסביבה (2004).

שלב 3 - סקר סיכונים (אופציונאלי)

ניתן להעמיק את ערכיי היעד לטיפול בקרקע מעבר לערכיי הסף באופן פרטני בהתאם לאתר עצמו, המזהמים הפוטנציאלים, דרכיי החשיפה וסיכונים לבריאות הציבור ו/או הסביבה. סקר זה נעשה בעזרת מודלים להערכת סיכונים ובהתאם להוראות מסמך RIBCA. ראוי לציין כי בהתאם לאתר המסוים, ייתכן כי ערכיי היעד יעלו או ירדו ביחס לערכיי הסף של המשרד להגנת הסביבה.

שלב 4 - פעולות מניעה והפחתת סיכון

בהתאם לסוג ורמות הזיהום שנמצא בבדיקה ומגבלות האתר, תוחלט אסטרטגיה לטיפול או ניהול הסיכון. הטיפול בקרקע יכול להיות באמצעים כימיים, פיזיים או ביולוגים, באתר עצמו או באתר ייעודי לטיפול בחומרים מסוכנים המאושר ע"י המשרד להגנת הסביבה לקרקע מזוהמת. אופן פינוי קרקע ייעשה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לחפירה, דיגום ערימות ודיגום מוודא. במידה ולא ניתן לטפל בזיהום ניתן לנקוט באמצעים שונים של מיגון אשר חוסמים את מעבר הזיהום אל הגורמים העלולים להינזק ממנו.

שלב 5 - סיום פעילות מניעה והפחתת סיכון

לאחר הגעה לערכיי היעד שהוגדרו, ייבדק אם נדרש המשך פעילות, דיגום מוודא, ניטור או בדיקות תקופתיות כלשהן ויינתן אישור ע"י המשרד להגנת הסביבה על סיום פעילות.

מי מחויב לסקר קרקע היסטורי?

  1. קבוצות מיקוד- המשרד להגנת הסביבה מחלק את סוגי הפעילויות לרמות סיכון שונות לזיהום קרקע ומחייב בסקר קרקע היסטורי עפ"י רמת הסיכון:
    1. מעגל 1 – עוסק בפעילות מזהמת בסיכון: סבירות גבוהה לנוכחות מזהמים בקרקע הגורמים לזיהום, מחויב בסקר קרקע היסטורי לרישיון עסק. פעילות לדוגמא: זיקוק גז ודלק, עיבוד מתכות ברזיליות, ייצור דשנים מבוססי זרחן, פסולת מסוכנת, תחנות תדלוק שהוקמו לפני 1997, ייצור פחם.
    2. מעגל 2 – עוסק בפעילות מזהמת: הסבירות למציאת מזהמים בקרקע הגורמים לסיכון היא נכרת. מחויב בסקר קרקע היסטורי בסגירת העסק. פעילות לדוגמא: תחנות תדלוק שהוקמו אחריי 1997, מכבסות לניקויי יבש, אחסון זמני של פסולת מסוכנת.
    3. מעגל 3 – עוסק בחומר מזהם – הנחיות למניעת זיהום קרקע במסגרת היתר רעלים. אין דרישה מחייבת לסקר קרקע היסטורי.
  2. תכנית אב לקרקעות מזוהמות גוש דן- אתר הנמצא בתהליך תכנון ובניה בגוש דן יידרש למיגון מבנים לגזי קרקע, בדיקת גזי קרקע או התייעצות הנושא גזי קרקע בהתאם למיקומו בתשריט המתווה לטיפול בזיהום קרקע וגזי קרקע במסגרת הליכי תכנון ובניה (דצמבר 2009).
  3. דרישות ועדה מקומית או מחוזית- הועדות רשאיות לדרוש ביצוע סקירה במסגרת תהליך תכנון ובניה בהתאם להחלטתם.
  4. דרישת המשרד להגנת הסביבה- המשרד להגנת הסביבה רשאי לדרוש סקירת קרקע למזהמים בהתאם למידע הקיים אצלו וחשש לסיכון הציבור ו/או הסביבה.

תהליך הסקירה והטיפול בקרקע בפורטל שנקר בקו האדום של הרכבת הקלה בפתח תקווה

פורטל שנקר של הקו האדום של הרכבת הקלה ממוקם על ציר רחוב ז'בוטינסקי בין רחוב שנקר לצומת גהה. האתר ממוקם על כביש ראשי ובאזורו פועלים מוסכי רכב אשר היוו את הגורמים המרכזיים לחשש לזיהום קרקע.

בהתאם לסקר היסטורי שבוצע במקום ותכנית דיגום לקרקע, גז קרקע ומי תהום, בוצע סקר ראשוני. הסקר חקר את הימצאות חומרים אורגניים שמקורם בדלקים, מתכות ושמנים בקרקע, במי התהום ובגז הקרקע. הסקר הנרחב כלל 19 קידוחים לדיגום קרקע, 3 קידוחים לדיגום גז קרקע ו-2 קידוחים לדיגום מי תהום. ממצאי השדה ותוצאות האנליזות הראו קיום 3 מוקדי זיהום של פחמימנים שמקורם בדלקים (TPH) ולא נצפו חריגות בערכיי מי התהום וגזי הקרקע.

לאחר הסקר הראשוני, נערכו 2 סקרים משלימים נוספים אשר כללו 28 ו-11 קידוחי דיגום נוספים אשר תרמו להגדרה אנכית ואופקית של מוקדי הזיהום אשר אינו עולה על 500 מ"ג לק"ג חומר יבש TPH. משקל הקרקע הכולל אשר פונתה ותפונה החוצה אל אתר לטיפול בקרקע מזוהמת בTPH מתחת לערך של 500 מ"ג לק"ג חומר יבש הינו כ4000 טון.

תהליך סקירת הקרקע נמשך במקביל לעבודות החפירה והדיפון באתר הכוללות קירות כלונסאות וקירות סלאריים באורך של כ-600 מ' במרחב קטן ושטח התארגנות קטן. המיכון הכבד באתר כמו גם לוחות הזמנים הצפופים דרשו עבודה בתיאום מדויק עם צוות הפרויקט כמו גם הגדרה ופינוי קרקע חשודה לזיהום טרם סיום הסקירה, בהתאם לבקשות מיוחדות ונהלים של המשרד להגנת הסביבה על מנת לא לעכב את התקדמות הביצוע.

קישורים רלוונטיים:

פארק תעשיה בר קיימא מהו

מאת איתי בורשטיין, מומחה לתכנון סביבתי ועירוני, מתכנן סביבתי ביוזמות למען הסביבה.

כחלק מהמגמה העולמית לצמצום ההשפעות הסביבתיות של תוצרי פעילות האדם , והרצון לעמוד לכל הפחות ברמה שווה למדינות בעלות חקיקה ותקינה סביבתית מתקדמת, כנהוג באיחוד האירופי ובמדינות ה-OECD, פותח מודל מתקדם לתכנון וניהול פארקי תעשייה ירוקים, אשר מתוכננים לתפקד במתכונת הפוגעת באופן מזערי ביותר בסביבה, בזכות פיתוח בר קיימא וניהול שוטף נכון.

במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, נערך מיפוי פוטנציאל הפחתת הפליטות באמצעות התייעלות אנרגטית עד לשנת 2020. במגזר התעשייתי, פוטנציאל הפחתת הפליטות עומד על 3.2 מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני.

מדינת ישראל קיבלה החלטה לקדם הקמת פארקי תעשיה ירוקים בין היתר בעזרת מתן תמריצים כלכליים, כפי שנעשה במסגרת החלטת הממשלה מס' 2664 מיום 02/01/2011.

בשנת 2013, בהמשך להחלטת הממשלה, בדרך ליעד צמצום הפליטות הניכר, משרד הכלכלה בחר שני אזורי תעשייה בתכנון שיהוו פיילוט ל"פארק תעשייה בר- קיימא": פארק התעשייה ספירים (הרחבה) המשותף לעיר שדרות ולמועצה האזורית שער הנגב, פארק הנמצא כיום בשלבי תכנון מתקדמים, וכן פארק התעשייה מבואות גלבוע.

תצלום אוויר של האזור בו תוקם הרחבת פארק התעשייה ספירים

משרד הכלכלה נמצא כיום בתהליכי הוצאה לאור של מסמך בנושא מפרט פיתוח לאזורי תעשייה ברי קיימא, שמשמש מעין מסמך המלצות לשימושים השונים שניתן לעשות בפארקי תעשייה בכדי להיחשב 'פארק תעשייה ירוק'. מטרתו של מפרט זה הינה לסייע לאזורי התעשייה לשפר את ביצועיהם הסביבתיים תוך עידוד הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, המניבה, לצד ביצועים סביבתיים משופרים, התייעלות תפעולית וכלכלית, חסכון בכסף ובמשאבים, רווח כספי ויתרונות תחרותיים. אזור תעשייה בר קיימא יהווה מוקד משיכה לחברות ותעשיות המבקשות למצב את עצמן כבעלות ביצועים סביבתיים משופרים וחברות המקיימות קשרי מסחר או עסקים עם תאגידים בינלאומיים הנדרשות לסטנדרטים סביבתיים מחמירים.

החלוקה הינה למספר נושאים עיקריים שיש להטמיע בתכנון פארק תעשייה ירוק:

מים

מים

אנרגיה

אנרגיה

תחבורה

transportation_256X228

פסולת

פסולת

שפכים

שפכים

עתיד אזורי התעשייה בישראל טמון בפיתוח בר קיימא, כזה המתחשב בדורות הבאים ומצמצם את השימוש באנרגיה פוסילית.

יוזמות למען הסביבה בע"מ מלווים את תכנון פארק התעשייה ספירים המשותף לעיריית שדרות ולמועצה אזורית שער הנגב ומביאים את סוגיות הסביבה הבוערות לקדמת שולחן הדיונים בוועדות השונות ובהחלטות צוות התכנון לפרויקט.